חשיבות הליווי המשפטי בעת קניית דירה מכונס נכסים

אחת השגיאות הנפוצות ביותר בעת קניית דירה מכונס נכסים היא פנייה לייעוץ משפטי רק לאחר שמתעוררת מחלוקת בנוגע לזכייה בהתמחרות. לעיתים, ובמיוחד אצל יזמים, דפוס פעולה זה נמשך גם לאחר שנוצרה הסתמכות על חלקות סמוכות או על פוטנציאל יזמי מסוים. לא פעם, על בסיס הסתמכות זו מוגשת ההצעה לכונס הנכסים.

רוכשים רבים משתתפים בהתמחרות באופן עצמאי. הם מגישים הצעה, ולעיתים אף מוכרזים כזוכים. עם זאת, רק בשלב מאוחר יותר, כאשר עולות טענות מצד כונס הנכסים או כאשר מתעכב אישור המכירה, הם פונים לקבלת ייעוץ משפטי.

בשלב זה עשויות להתגלות בעיות משמעותיות. לעיתים מתברר כי תנאי ההתמחרות אינם מתועדים במלואם. במקרים אחרים אין פרוטוקול ברור של ההליך. נוסף על כך, מסמכי ההצעה אינם תמיד משקפים במדויק את תנאי הזכייה. לעיתים אף לא ברור באיזה הליך מונו כונסי הנכסים.

במצבים כאלה עשוי כונס הנכסים לטעון כי ההצעה אינה עומדת בתנאים שנקבעו. לחלופין, הוא עשוי לטעון כי ההליך טרם הושלם או כי קיימות נסיבות המצדיקות שלא להמשיך עם העסקה.

כאשר הדברים אינם מוסדרים מראש במסמכים ברורים ובתיעוד מסודר של ההתמחרות, עלול להיווצר מצב שבו רוכש שסבר כי זכה בנכס מגלה כי הזכייה אינה ממומשת בפועל. לעיתים הוא אף נתקל בעמדת כונס הנכסים המתנער מההצעה בטענות שונות. לכן, ליווי משפטי ברכישת דירה מכונס נכסים צריך להתחיל כבר בשלב הראשוני של בחינת ההשתתפות בהתמחרות והגשת ההצעה.

ליווי כזה מאפשר לבחון מראש את תנאי המכר. בנוסף, הוא מסייע לוודא כי ההצעה מוגשת בהתאם לכללי ההליך. יתרה מכך, הוא מסייע להבטיח כי שלבי ההתמחרות יתועדו בצורה ברורה. תיעוד כזה עשוי לאפשר, במידת הצורך, גם אכיפה של העסקה, לרבות במצבים של חוסר תום לב במשא ומתן.

גישה זו עשויה למנוע מחלוקות עתידיות. כמו כן, היא מצמצמת באופן משמעותי את הסיכון למצב שבו רוכש מוצא עצמו לאחר זכייה לכאורה בהתמחרות, אך ללא אפשרות ממשית לממש את העסקה.

שאלות שחשוב לבחון לפני הגשת הצעה

מעבר לכך, ליווי משפטי בשלב מוקדם יכול לסייע בשאלות שנראות לעיתים טכניות, אך בפועל הן מהותיות מאוד.

• האם תנאי ההתמחרות מאפשרים הסתייגויות
• האם ניתן להגיש את ההצעה בשם יחיד או בשם חברה
• האם יש צורך להבהיר את אופן המימון
• האם יש סעיפי חילוט בעייתיים
• האם טיוטת ההסכם מטילה על הרוכש חובות חריגות
• האם יש צורך לבקש הבהרות בכתב לפני ההשתתפות

במילים אחרות, עורך הדין אינו אמור להיכנס לתמונה רק כאשר מתחילה מחלוקת. בעסקאות של רכישת דירה מכונס נכסים, לעיתים הערך הגדול ביותר של הליווי המשפטי הוא ביכולת לצמצם מראש את הסיכוי למחלוקת.

רכישת בתים מכונס נכסים

קניית דירה מכונס נכסים בישראל נתפסת בעיני רבים כהזדמנות לרכוש נכס במחיר אטרקטיבי יחסית ובתנאים שעשויים להיות שונים מעסקת מקרקעין רגילה. במקרים מסוימים אכן ניתן למצוא דירות מכונס נכסים, בתים מכונס נכסים או נכסים מכונס נכסים אחרים המוצעים במחיר תחרותי. לעיתים הם אף מוצעים במחיר הנמוך ממחיר השוק. יחד עם זאת, מדובר בהליך משפטי ומעשי מורכב יותר מרכישת נכס בעסקה פרטית רגילה. לכן, חשוב להבין מראש את מבנה ההליך, את מוקדי הסיכון ואת המשמעות של כל מסמך ושל כל שלב בדרך.

למה רוכשים בוחנים נכסים מכונס נכסים

רכישת דירה מכונס נכסים אינה עסקה סטנדרטית בין מוכר לקונה. בדרך כלל מדובר במכירת נכס כחלק מהליך משפטי שנועד לממש בטוחה, לפרוע חוב, לפרק שיתוף במקרקעין, או לקדם הליך אחר שבמסגרתו נדרש מימוש של הזכויות בנכס. במקרים שונים כונס הנכסים עשוי להתמנות על ידי בית משפט, על ידי רשם ההוצאה לפועל, או במסגרת הליך אחר. נוסף על כך, אישור העסקה עצמה עשוי להיות כפוף לאישור של הגורם המוסמך. לעיתים ההסכם נעשה תקף רק לאחר קבלת אותו אישור.

המסגרת המשפטית של העסקה

בדיוק משום כך, מי ששוקל קניית דירה מכונס נכסים או רכישת דירה מכונס נכסים צריך להבין כי גם כאשר נראה שההצעה הגבוהה ביותר כבר ניתנה, וגם כאשר מציע סבור כי זכה בהתמחרות, עדיין ייתכנו שלבים נוספים. לעיתים יידרשו מסמכים נוספים, ולעיתים יחולו עיכובים לפני שהעסקה תושלם בפועל. ברכישה מסוג זה אין להסתפק בהתרשמות כללית מן המחיר או מן הנכס. צריך לבדוק את תנאי המכר, את מסמכי ההתמחרות, את מצב הזכויות, את אופן הרישום, את נושא המיסוי, את אפשרות המימון, ואת השאלה מה בדיוק נמכר ובאילו תנאים.

המאמר שלפניכם נועד להעניק תמונה רחבה, מקצועית ומעשית של ההליך. הוא מיועד למי שמחפש להבין איך קונים דירה מכונס נכסים, איך קונים בית מכונס נכסים, מהם הסיכונים המרכזיים, מהי חשיבות הליווי המשפטי, ומדוע לעיתים הטעות הגדולה ביותר נעשית דווקא בתחילת הדרך, עוד לפני הגשת ההצעה.

מהו כונס נכסים במקרקעין

כונס נכסים הוא בעל תפקיד המתמנה מכוח החלטה של ערכאה מוסמכת לצורך ניהול נכס, שמירה עליו או מימושו. בהקשר של מקרקעין, תפקידו של כונס הנכסים עשוי לכלול בדיקת מצב הזכויות, קבלת מסמכים, פרסום הנכס, קבלת הצעות, ניהול התמחרות, חתימה על הסכם מכר בכפוף לסמכותו, והבאת העסקה לאישור הגורם המוסמך כאשר אישור כזה נדרש.

בישראל אין מסלול אחד בלבד של כינוס נכסים. במקרים מסוימים מדובר בהליך בבית משפט. במקרים אחרים מדובר בהליך בלשכת ההוצאה לפועל. שירות רשמי של רשות האכיפה והגבייה קובע כי ניתן לבקש מינוי כונס נכסים על מקרקעין, רכב או נכס אחר לצורך מימושו או מכירתו. בנוסף, נוהל הכינוס של הרשות מבהיר כי בהליך הוצאה לפועל הוסבר למציעים כי רק לאחר קבלת אישור רשם ההוצאה לפועל ההסכם תקף.

המשמעות המעשית לרוכש היא ברורה. כונס הנכסים אינו "מוכר רגיל", וההליך אינו משא ומתן פרטי רגיל. הכונס פועל במסגרת סמכותו ובהתאם להחלטות שניתנו לו. הוא אינו מייצג את הרוכש, ואינו פועל כדי לשפר את מצבו של הרוכש. מטרתו המרכזית היא לנהל את המימוש בהתאם לדין ולהוראות שניתנו לו, תוך ניסיון להשיג תוצאה ראויה מבחינת ההליך.

לכן, כבר בנקודת המוצא, חשוב להבין כי מי שמשתתף בהליך לרכישת נכס מכונס נכסים צריך להגן על האינטרסים שלו בעצמו, באמצעות בדיקות מקדמיות וליווי משפטי מתאים.

באילו מצבים נמכרת דירה באמצעות כונס נכסים

דירה או בית עשויים להימכר באמצעות כונס נכסים במגוון מצבים משפטיים. אחד המצבים השכיחים הוא מימוש משכנתא, כאשר הלווה אינו עומד בהתחייבויותיו כלפי הבנק או הגוף המממן. במצב כזה עשוי להיפתח הליך למימוש הבטוחה ולמכירת הנכס. מצב אחר הוא תיק הוצאה לפועל שבו נדרש מימוש של מקרקעין לצורך גביית חוב. מצב נוסף הוא סכסוך בין בעלי זכויות, למשל במסגרת תביעה לפירוק שיתוף, כאשר לא ניתן להמשיך להחזיק בנכס במשותף ונדרש למכור אותו.

נוסף על כך, נכס עשוי להימכר באמצעות כונס נכסים גם בהקשרים של חדלות פירעון או בהליכים אחרים שבהם יש צורך לממש נכס לצורך חלוקת תמורה, כיסוי חובות או ביצוע החלטה שיפוטית. בכל אחד מן המצבים הללו המסגרת המשפטית עשויה להיות שונה. לכן, גם אופי ההליך, סמכויות הכונס, סוגי האישורים הנדרשים והמסמכים שיש לבדוק עשויים להשתנות.

מבחינת הרוכש, אין די בידיעה שהנכס "מכונס". צריך להבין מאיזה הליך בדיוק הוא מגיע, מי מינה את הכונס, מה מקור סמכותו, אילו מסמכים זמינים לעיון, מי מאשר את המכירה, והאם קיימות הוראות מיוחדות החלות על אותו נכס.

כיצד מתבצע הליך מכירת נכס מכונס נכסים

הליך מכירת נכס מכונס נכסים כולל בדרך כלל כמה שלבים מרכזיים. עם זאת, חשוב לזכור שכל תיק מתנהל לפי מסמכיו ולפי ההוראות שניתנו בו.

פרסום הנכס למכירה

בשלב הראשון כונס הנכסים מפרסם את דבר המכירה. הפרסום עשוי להיעשות באתרי אינטרנט, במודעות, באמצעות מתווכים או בדרכים אחרות. המטרה היא להביא לכך שמציעים פוטנציאליים ייחשפו לנכס ויוכלו להגיש הצעות.

קבלת מסמכי המכר

מי שמתעניין ברכישה מקבל בדרך כלל מסמכים כגון תנאי ההתמחרות, טיוטת הסכם מכר, תיאור בסיסי של הנכס, תנאי תשלום, ודרישות להפקדת ערבות או שיק בנקאי. לעיתים נמסרים גם מסמכים נוספים הנוגעים לזכויות או להליך. אלה אינם מסמכים טכניים בלבד. לעיתים עצם האפשרות לאכוף זכייה בהתמחרות תלויה בדיוק בנוסח המסמכים הללו.

בדיקת הנכס והזכויות

לפני הגשת הצעה רצוי לבדוק לא רק את הנכס עצמו אלא גם את מסגרת הזכויות. יש מקרים שבהם הנכס רשום בלשכת רישום המקרקעין. במקרים אחרים מדובר בזכויות חכירה או בזכויות הרשומות במסגרת רשות מקרקעי ישראל או אצל גורם משכן אחר. מדריכי רשות מקרקעי ישראל מבהירים כי העברת זכויות מסוימות כפופה לתנאים, להסכמות ולמסמכים ייעודיים. בחלק מן המקרים נדרשים גם תשלומים או השלמת פעולות רישומיות לפני שניתן להשלים את ההעברה.

הגשת הצעות

בשלב הבא מגישים המציעים הצעות לרכישת הנכס. לעיתים נדרש לצרף להצעה מסמכים חתומים, ערבות בנקאית, שיק בנקאי, אישור יכולת מימון או התחייבות לעמוד בתנאי המכר. לא פעם דווקא כאן נעשות טעויות קריטיות. מסמך שלא מולא נכון, הצעה שאינה תואמת את תנאי ההתמחרות, הסתייגות שלא הותרה, או חוסר בהירות לגבי זהות המציע, עלולים לפגוע במעמדה של ההצעה.

התמחרות

במקרים רבים, לאחר קבלת ההצעות מתקיים הליך התמחרות. בהליך זה המשתתפים מתבקשים לשפר את הצעותיהם, ולעיתים הדבר נעשה במספר סבבים. לכאורה, ההצעה הגבוהה ביותר היא ההצעה הזוכה. בפועל, גם שלב זה אינו תמיד סוף הדרך. יש לבדוק כיצד תועד ההליך, האם נערך פרוטוקול, האם הובהר למציעים מהו מעמדם, והאם הוסבר מפורשות אם הזכייה כפופה לאישור נוסף.

אישור המכירה

במקרים רבים השלמת העסקה מחייבת אישור של בית משפט או של רשם ההוצאה לפועל. רק לאחר קבלת אישור רשם ההוצאה לפועל ההסכם תקף. לכן, גם כאשר מציע סבור כי "זכה", אין פירוש הדבר בהכרח שהעסקה כבר הושלמה מבחינה משפטית.

חתימה, תשלום והעברת זכויות

לאחר קבלת האישורים הנדרשים, וכפוף לתנאי התיק, מתקדמים לשלב השלמת העסקה. שלב זה כולל בדרך כלל חתימה סופית על המסמכים, תשלום התמורה לפי לוחות הזמנים שנקבעו, טיפול במיסוי, קבלת האישורים הנדרשים והשלמת רישום הזכויות. גם כאן עשויים לצוץ קשיים. למשל, ייתכנו עיכובים בהנפקת אישורי מס, קושי במימון, בעיות רישום, חובות עבר, או צורך בהשלמת מסמכים שהרוכש כלל לא צפה מראש.

האם קניית דירה מכונס נכסים מבטיחה "נכס נקי"

אחת ההנחות השגויות הנפוצות היא שמכירה על ידי כונס נכסים מבטיחה תמיד רכישת נכס "נקי" מכל בעיה. הדין הישראלי אכן מעניק לרוכש בעסקאות מסוימות הגנה משמעותית. סעיף 34א לחוק המכר קובע כי כאשר נכס נמכר על ידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, הבעלות עוברת לקונה נקייה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס, למעט זכות שלפי תנאי המכירה אינה מתבטלת ומעט זכות שאינה משמשת ערובה לחיוב כספי.

אולם המשמעות המעשית אינה שכל בעיה נעלמת. קודם כול, יש לבדוק אם אכן מדובר במכירה שנכנסת לגדר הסעיף. נוסף על כך, גם לפי נוסח החוק עצמו קיימים חריגים. מעבר לכך, יש הבדל בין שאלה של שעבודים ועיקולים לבין שאלות אחרות, כגון מצב פיזי של הנכס, חריגות בנייה, בעיות תכנוניות, מחזיקים בפועל, חובות מסוימים, סוג הזכות הנמכרת, או תנאים מיוחדים שנקבעו במסמכי המכר.

לכן, מי שמתעניין בקניית דירה מכונס נכסים או בקניית בית מכונס נכסים לא צריך להסתפק באמירה כללית שהנכס "נקי". יש לבדוק מה בדיוק כתוב בתנאי המכר, מהו היקף ההגנה המשפטית במקרה הספציפי, אילו זכויות עשויות להישאר, ואילו סוגיות בכלל אינן נפתרות מכוח סעיף 34א.

הסיכונים המרכזיים ברכישת דירות מכונס נכסים

רכישת דירה מכונס נכסים עשויה להיות עסקה טובה, אך היא כוללת סיכונים ייחודיים. חלק מהסיכונים הם משפטיים, חלקם מסחריים, וחלקם פרקטיים.

הזכייה בהתמחרות אינה בהכרח סוף ההליך

רוכשים רבים מניחים כי ברגע שהוכרזו כזוכים, העסקה כמעט סגורה. בפועל, לעיתים הזכייה כפופה לאישור. במקרים אחרים מתעוררות שאלות לגבי אופן ניהול ההתמחרות, אופן תיעודה, או המשמעות המשפטית של הודעת הזכייה. לעיתים אף תועלה טענה כי ההליך טרם הושלם, כי נדרש אישור נוסף, או כי יש נסיבות המצדיקות עיון מחדש במכירה.

תנאי ההתמחרות אינם תמיד מתועדים היטב

אחד הקשיים הנפוצים הוא מצב שבו אין תיעוד מלא וברור של שלבי ההתמחרות. לעיתים אין פרוטוקול מסודר. לעיתים אין מסמך מפורט שמתאר את תנאי הזכייה. במקרים אחרים קיים פער בין מה שנאמר בעל פה לבין מה שמשתקף במסמכים. מצב כזה עלול ליצור מחלוקת קשה בדיוק בנקודה הקריטית ביותר: האם הרוכש אכן זכה ובאילו תנאים.

הנכס נמכר לעיתים במצבו כפי שהוא

במקרים רבים דירות מכונס נכסים נמכרות במצב הקיים. הדבר עלול לכלול ליקויי בנייה, בעיות תחזוקה, חריגות בנייה, בעיות תכנוניות, צורך בפינוי מחזיקים, ליקויי רישום או פערים בין מצב הנכס בפועל לבין המצב המשפטי או התכנוני שלו. המשמעות היא שהרוכש עלול לשלם מחיר שנראה אטרקטיבי, אך בהמשך לגלות עלויות נוספות שלא תומחרו מראש.

מימון אינו תמיד פשוט

למרות שניתן לעיתים לקבל מימון גם לרכישת נכס מכונס נכסים, לא כל עסקה מטופלת על ידי הבנק כמו עסקת מכר רגילה. ייתכן שהבנק יבקש מסמכים נוספים, ידרוש לוחות זמנים קצרים, או יתנה את המימון בבדיקות ובאישורים שלא תמיד ניתן להשיג במהירות.

היבטי מס ועלויות נלוות

גם כאשר העסקה נעשית מול כונס נכסים, אין פירוש הדבר שהרוכש פטור מבדיקת היבטי המס. רשות המסים קובעת כי המוכר והרוכש בעסקת מקרקעין חייבים בהגשת הצהרה בתוך 30 ימים מיום המכירה לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין. נוסף על כך, יש לבחון מראש מס רכישה, היטלים, עלויות רישום, עלויות מימון, שכר אנשי מקצוע ועלויות נלוות אחרות.

בדיקות משפטיות ומעשיות לפני הגשת הצעה

לפני הגשת הצעה לרכישת נכס מכונס נכסים חשוב לבצע בדיקות יסודיות. ככל שהרוכש מסתמך פחות על הנחות ויותר על בדיקות, כך קטן הסיכון להפתעות בהמשך.

הבדיקות צריכות לכלול, בין היתר, בדיקת נסח טאבו או מסמכי זכויות חלופיים, בדיקת הערות אזהרה, משכנתאות, שעבודים ועיקולים, בדיקת מקור הזכות הנמכרת, בדיקת התאמה בין הרישום לבין המצב בפועל, בדיקת שימושים, חריגות בנייה, היתרים, חובות אפשריים, וכן קריאה יסודית של תנאי ההתמחרות והסכם המכר.

אם הזכויות אינן רשומות בטאבו אלא מנוהלות מול רשות מקרקעי ישראל או גורם משכן אחר, יש לבחון מה נדרש להעברת הזכויות ועל מי מוטל הנטל ועוצמתו. לפי נוהל רשות מקרקעי ישראל, העברת זכויות עשויה להיות כפופה למסמכים מסוימים, לתשלום דמי הסכמה במקרים מסוימים, או לקיום תנאים מוקדמים אחרים.

בנוסף, רצוי לבצע גם בדיקה שמאית והנדסית, במידת האפשר. לעיתים רוכשים מתמקדים בשאלה כמה לשלם, אך מתעלמים מן השאלה כמה יעלה לתקן, להסדיר, לפנות, לרשום או לממן. בעסקאות מסוג זה, המחיר הנקוב בהצעה הוא רק חלק מן העלות האמיתית.

איך קונים דירה מכונס נכסים בפועל

מי ששואל איך קונים דירה מכונס נכסים צריך להבין שהתשובה אינה רק "מגישים הצעה ומחכים". הדרך הנכונה היא מסודרת וזהירה.

בשלב הראשון מאתרים את הנכס ובודקים אם הוא בכלל מתאים לצרכים ולתקציב. בשלב השני מקבלים את מסמכי המכר ובודקים אותם באופן יסודי. לאחר מכן בוחנים את מצב הזכויות, את המסגרת המשפטית, את המצב התכנוני, את ההיבטים הפיזיים, ואת העלויות הצפויות. בשלב הבא מגבשים הצעה שתואמת את תנאי ההליך. לאחר מכן משתתפים בהתמחרות, אם מתקיימת. לבסוף פועלים לקבלת האישורים הנדרשים, להשלמת העסקה, ולטיפול במיסוי, במסמכי העברה וברישום הזכויות.

הטעות הנפוצה היא לדלג על אחד מן השלבים הללו או לבצע אותם בצורה חלקית. מי שמנסה "לחסוך זמן" דווקא בשלב הבדיקות עלול לגלות בהמשך שהחיסכון הראשוני עלה לו ביוקר.

השוואה בין רכישת נכס מכונס נכסים לבין רכישת נכס בעסקה רגילה

בעסקת מכר רגילה יש לעיתים יותר גמישות במשא ומתן. המוכר והקונה יכולים לדון במשך ההסכם, בבדיקות, במנגנוני הגנה, בתנאים מתלים, ובחלוקת סיכונים. לעומת זאת, בעת קניית דירה מכונס נכסים מסמכי המכר נקבעים פעמים רבות מראש, מרחב התמרון מצומצם יותר, והרוכש נדרש לעיתים לקבל עליו מסגרת קשיחה יותר.

מן הצד השני, עסקאות כינוס עשויות לייצר הזדמנויות שלא תמיד קיימות בשוק הפרטי. לעיתים אפשר למצוא נכסים שמחירם מושך יותר, או נכסים בעלי פוטנציאל שלא פורסמו בדרך הרגילה. לכן, השאלה אינה אם עסקת כינוס "טובה" או "רעה" יותר. השאלה היא אם הרוכש מבין את מאפייניה ופועל נכון בתוכה.

שיקולי מיסוי, רישום והעברת זכויות

לאחר הזכייה ולאחר אישור העסקה, יש לטפל גם בשלב המיסוי והרישום. לפי רשות המסים, על המוכר ועל הרוכש להגיש הצהרה על העסקה בתוך 30 ימים ממועד המכירה. רישום ההעברה עשוי לדרוש אישורי מס, מסמכי העברה, ולעיתים גם טיפול בהערות או בתנאים מיוחדים.

כאשר מדובר במקרקעין הקשורים לרשות מקרקעי ישראל, יש לבחון מהן הדרישות הייעודיות להעברת הזכויות. לעיתים נדרשת הסכמת רמ"י, ולעיתים קיימות הוראות שונות לגבי העברת זכויות מהוונות או שאינן מהוונות. רוכש שאינו בודק זאת מראש עלול לגלות שהשלמת העסקה מורכבת יותר מכפי שסבר. במצב כזה הוא עלול גם לגלות כי הנטל להעברת הזכויות מוטל עליו. לכן, במקרים רבים יידרש ליווי של עורך דין לצורך השלמת העסקה.

מתי כדאי להיזהר במיוחד

יש כמה מצבים שבהם נדרשת זהירות מוגברת במיוחד: כאשר אין מסמכי זכויות מלאים; כאשר אין צו מינוי ופרטי ההליך במסגרת מסמכי העסקה; כאשר אין אפשרות אמיתית לבדוק את הנכס פיזית; כאשר תנאי ההתמחרות עמומים; כאשר טיוטת ההסכם מטילה על הרוכש אחריות רחבה מאוד; כאשר יש קושי במימון; כאשר מדובר בנכס עם מורכבות תכנונית; וכאשר הזכויות אינן רשומות באופן רגיל.

במצבים כאלה, ההבדל בין עסקה טובה לבין עסקה בעייתית תלוי לעיתים בפרט אחד קטן שלא נבדק בזמן.

סיכום

קניית דירה מכונס נכסים בישראל יכולה ליצור הזדמנות אמיתית, אך היא מחייבת זהירות, בדיקות וליווי מקצועי. מדובר בהליך שונה מהותית מעסקת מקרקעין רגילה. הוא עשוי להיות כפוף לאישור של בית משפט או של רשם ההוצאה לפועל, והמשמעות המשפטית של הזכייה בהתמחרות אינה תמיד פשוטה כפי שנראה ממבט ראשון.

מי ששוקל רכישת נכס מכונס נכסים, רכישת דירה מכונס נכסים או מעוניין להבין איך קונים בית מכונס נכסים, צריך לבחון היטב את תנאי המכר, את מסמכי ההליך, את מצב הזכויות, את נושא המיסוי, את אפשרות המימון ואת ההשלכות המעשיות של העסקה. חשוב לא פחות להבין שליווי משפטי אינו שלב מאוחר שנועד רק לפתור מחלוקות. למעשה, הוא כלי מרכזי שיכול לצמצם סיכונים כבר מרגע קבלת מסמכי המכר והגשת ההצעה.

מאמר זה מובא למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

שטרנברג ושות' עורכי דין הינו משרד עורכי דין בישראל בעל ניסיון במינוי כבעלי תפקיד וככונסי נכסים במסגרת הליכים משפטיים ומימוש נכסים. המשרד מלווה עסקאות רכישת נכסים מכונס נכסים, לרבות ביצוע בדיקות משפטיות טרם הגשת הצעה, בחינת מסמכי ההתמחרות ותנאי המכר, וליווי השלמת העסקה ורישום הזכויות בנכס בישראל. לצד זאת, עיקר פעילות המשרד הינה בתחום הליטיגציה האזרחית והמסחרית המורכבת, ובכלל זה ייצוג בהליכי אכיפת הסכמי מכר, ניהול מחלוקות הנוגעות להליכי מכר על ידי כונסי נכסים, וכן תביעות הנוגעות להתנהלות בחוסר תום לב במשא ומתן ובהליכי התמחרות.